<h1>הרוקח סימן רי"ט</h1>
<h2>דף ג:</h2>
בסכות תשבו ז' ימים תשבו כעין תדורו כיצד היה לו כלים נאים ומצעו' נאות מעלן לסוכה ואוכל ושותה בסוכה ומשנן בסוכה למגרס ולא לעיוני אמר רבא מאני מיכלא לבר ממטללתא מאני מישתא במטללתא מאני מיכלא כגון יורה ומחבת ודוד ובוכנא ואסיתא ואגני דלישא ושפודין ואסכלא ומאני דטבלי להוציא מן הסכה. אבל כוסות וצלוחיות וקיתוניות וקנקנים ונודות יכול להניח בסוכה. שרגא נר חרס אם הסוכה קטנה צריך להוציא מן הסכה אבל מסוכה גדולה כמו שלנו אין צריך אבל מנהג שאין מביאין נר חרס בתוכה כי אם מנורות ברזל ונחשת ונר שעוה. בסכת תשבו ז' ימים כל שבעת ימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי היו לו כלים נאים מעלן לסוכה כמו מטה ושולחן וכסא ומנורה.
<h2>דף לב:</h2>
בסכות תשבו ז' ימים למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. ומרעמסס באו לסכות על אותן סכות היה א"ר אליעזר סכות ממש היה ר' עקיבא אומר ענני כבוד היו וכן פירשו כי בסכות הושבתי ויש מפ' כשצרו על ארץ האמורי של סיחון ועוג ועל כרכים שבארץ כנען אז ישבו ישראל בסכות כמו שכתוב וארון וישראל ויהודה יושבים בסכות כי בשדה היה מסכך עליהן עד שכבשו רבת בני עמון כך ישראל עד שכבשו ארץ כנען זהו כי בסכות הושבתי את בני ישראל כשצרים את האומות. וכל זמן שלא כבשו וחלקו קורא יציאת מצרים כמו שכתוב אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים. והיא שנת הארבעים וזהו למען ידעו דורותיכם כי בסוכות. שלא יחשבו מאבותינו אברהם ויצחק ויעקב אנחנו יושבים בארץ אלא ידעו שיצאו ממצרים וצרו על הערים ונתנם ביד ישראל ומה שכתוב בעזרא כי לא עשו כן בימי יהושע בן נון ולא אמר מימי משה לפי שמשה לא כיבש רק סיחון ועוג אבל יהושע לכד וכבש כל הערים. לכך אמרו במגילה כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון ולא מימות משה. ואמרו אתיא פרזי פרזי והלא פרזי כתיב בתורה אלא לפי שכתוב ויאמר משה ליהושע בחר לנו אנשים וגו'. ואמר לו לחזק ליהושע שהיה בכל כיבושי הארץ לכך מוקפין מימות יהושע כך למען ידעו דורו' שהקב"ה הוציאם ממצרים וכשצרים על הערים של מלכים ישבו בסכות עד שכבשום כדי שיקיימו מצות התלויות בארץ והקב"ה כיבש הארצות זו היא כי גרים ותושבים אתם עמדי מהו כי לא עשו מימות יהושע והלא כמה מלכים צדיקים היו. אלא מאי לא עשו אלא בימי עזרא שלא נבנו בתים הרבה בירושלים כי אם מעט ומעט עם. ובימי המלכים היו בתים הרבה וחצרות חצר לבעל הבית ועשו בהן הסכות. ובימי עזרא כתב אין בתים בנוים ועשו סכות ארוכות ורחבות ורוב עם יושבים בסכה אחת ושמחים יחד. ובערכין (דף ל"ב) מביא הפסוק ודורשו ולמה צוה לישב בסכה בחדש השביעי לפי כי תחלת ימות החמה חג המצות וסכות תחלת ימות החורף. כי כל ראשית להקב"ה. וכמו שמקיפין לכבוש ערים (כך הענני') כמו יריחו תחלה ז' ימים הקיפו וביום השביעי ז"פ כך אנו סובבי' לסביבת התורה בסוכות. י"ג עננים היו לישראל וי"ג ימים מתענין לגשמים. ג"ז במסכת תענית. וכמו שמקיפין דרך ימין כך מקיפין אלו דרך ימין. וכך היו מקיפין בתעניות עבור מים כמו ביריחו כי העננים הילוכן כך לימין. לכך סמך במלכים אצל יריחו אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי. ועוד סוכתו הרי ג' רמז בסכת בסכת בסוכות. וכתיב ירעם מן שמים ה' ועליון יתן קולו ברד וגחלי אש וה' מחסה לעמו. לכן ישבו בסכות לא ינזקו. וכתיב וסוכה תהיה לצל יומם מחורב למחסה ולמסתור מזרם וממטר. לכך כשהיו מנסכין מים צוה לישב בסוכה להגן ממטר רע ומטר וגחלי אש.
